dear rebecca

(סליחה מהמשפחה  ומהחברים שאני רושם את הדברים בעברית הרבה יותר קל לי לבטא את עצמי כך)

רבקה היקרה … לחשוב על כך שאת מסתכלת על כל הסיטואציה מלמעלה ולהבין כמה סוריאליסטי המצב הזה… שכל המשפחה שלך נמצאים ביחד ומנהלים איתנו שיחות נפש , אוכלים אותנו , ואפילו צוחקים… מעניין איך את מרגישה שאת רואה כל זה…  ההיכרות שלי איתך התחילה בשיחת טלפון שקיבלת ממני… בה קמת משינה ולא הבנת מה אני רוצה ממך… אחרי שכבר הגעת ישר התחברנו וניהלנו שיחות ארוכות על החיים הצבא והמדינה.. הרבה כבר דובר על כך  שאת לוחמת מן השורה הראשונה. ועל כך אין עוררין! לא אשכח את השיחה שניהלנו  על המנטליות , או יותר נכון על  ההבדלים בין המנטליות האירופאית למנטליות הישראלית . על כך שהאנשים במדינה הרבה יותר רגישים ולוקחים כל דבר ללב ,  וטענת שאם המשפחות היו מגדלות את הילדים עם פחות פינוק ויותר נוקשות אז הילדים היו גדלים להיות מוצלחים יותר… באותה שנייה ישר חשבתי על משפחתך ותהיתי אם היית מוקפת במשפחה חמה ואוהבת או שמא במשפחה אירופאית קרה… רצה הגורל ואלוהים זרק אותי חודש קדימה לאותו היום ארור בבית חולים בו בישרו לנו את הבשורה. זה היה רק אני אבא שלך אמא שלך והרופא… הרופא בישר את הנורא מכל שככל הנראה הסיכויים  לחזור כבר מאוד נמוכים. לאחר מכן הביאו אותך עם המיטה מחוברת לכל המכשירים , ההתפרקות של הורייך גרמו לי לתחושות שלעולם לא הרגשתי, מאותו יום לא הצלחתי לשחרר את זה והשתדלתי לבוא ולהיות כל הזמן, ולתמוך . יצא לי גם להכיר את אשר , אשר רק חגג יום הולדת 18 ונאלץ להתמודד עם אובדן כה גדול . וגם הכרתי  את מרגלית המהממת שהדמיון שלך אליה הוא עצום. למרות שאני לא יכול לדמיין אותה זוחלת על קוצים ומתלכלכת כמוך :).. לאחר שהכרתי את המשפחה הבנתי מאיזה ערכים וחינוך גדלת, ומה הביא אותך לתוצר הסופי הכל כך מוצלח שנקרא ” רבקה ברוך” …

רבקה יכלת לבחור בחיים נוחים , באירופה הנוחה, אך בחרת לצאת מהקופסא בגלל הדרך שלך , ובגלל האמונה שלך ” הנני שלחני” . ואני באמת מאמין שאם היית חוזרת אחורה היית עושה את אותו דבר שוב בלי לחשוב פעמים . זאת הייתה האמת שלך. את אור לגויים וגאווה לכל יהדות הגולה..

זכיתי להכיר אותך ולנצח אזכור

תדפקי לי קריצה מלמעלה

aviad Shalom

RAANANA